פורום סטודנטים לכלכלה

באוניברסיטה העברית חושבים מעבר למספרים

  • פורום סטודנטים לכלכלה התחיל שנת פעילות חדשה

    ניתן לקרוא את סיכומי ההרצאות הקודמות ולהתעדכן בהרצאות הבאות כאן באתר, ואפשר גם להתעדכן באופן שוטף בדף הפייסבוק שלנו.

העלו את שכר הלימוד באוניברסיטאות!

Posted by ecoforumhuji ב- נובמבר 30, 2008

העלו את שכר הלימוד באוניברסיטאות!
(או בנו לנו מערכת חינוך שוויונית)

מאת: צחי רז, סטודנט לפכ"מ שנה א'

משמעותה של הדרישה להורדת שכר הלימוד היא הגדלת המימון הציבורי ללימודיהם האקדמיים של בני המעמד הבינוני-גבוה. כל זאת בזמן שהמדינה מקצצת בתקציבי החינוך ופוגעת בבני המעמד הנמוך

המאבק נגד העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות בשנים האחרונות ממותג כמאבק המתבסס על תפישת עולם סוציאליסטית ועל צדק חברתי. מיתוג זה נובע מהטענה כי השכלה היא זכות חברתית בסיסית ולכן ההשכלה הגבוהה צריכה להיות נגישה לכל אזרחי המדינה, בלי קשר למצבם הסוציו-אקונומי. העלאת שכר הלימוד תביא לכך שרבים מבני המעמדות המוחלשים, שגם היום כמעט וכורעים תחת הנטל הכלכלי של החיים הסטודנטיאלים, לא יוכלו להיכנס לאקדמיה.

אין צורך להכביר במילים כדי להסביר את הקשר המובהק שבין השכלה והשכלה הגבוהה בפרט ובין רמת החיים העתידית. הנתונים מלמדים כי בעלי תואר ראשון ירוויחו בממוצע 25% יותר מבעלי אחת עשרה או שתים עשרה שנות לימוד. בעלי תואר שני ירוויחו בממוצע 85% יותר. אם כן, אולי צודקים אלה שזועקים: "הורידו את שכר הלימוד באוינברסיטאות בשם השוויון!", או "בשם שוויון ההזדמנויות".

אך בפועל אין טענה שקרית מזו..הלוואי שהמחסום בדרכן של האוכלוסיות המוחלשות לאוניברסיטה היה שכר הלימוד. האמת היא שהדרך אל ההשכלה הגבוהה נחסמת בפניהם הרבה לפני שערי הקמפוס.

ילדים מן הפריפריה לומדים בכיתות צפופות יותר, בבתי-ספר עם תשתית פיזית רעועה ותקציבים מוגבלים. בתי הספר באזורים אלו אינם יכולים לגשר על הפערים העצומים בנקודת הפתיחה. הם גם אינם יכולים להשתוות להשקעה הפרטית בחינוך ( "חינוך אפור" ) של ההורים מן המעמד הבינוני-גבוה. בשילוב עם בעיות הרווחה הקשות באותם אזורים הופכים הפערים הללו לתהום של ממש.
בשנת 2007, שיעור הזכאות לבגרות בישובים המבוססים עמד על 68%, בעיירות הפיתוח הוא עמד על 48% ואילו בקרב הערבים עמד שיעור הזכאות על 36% בלבד. הפער אף גדל אם לוקחים בחשבון את העובדה כי חלק מתעודות הבגרות אינן עומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות. כך יוצא שהציבור שמאכלס את האוניברסיטאות בארץ הוא ברובו יהודי מן המעמד הבינוני-גבוהה.

משמעותה של הדרישה להורדת שכר הלימוד היא הגדלת המימון הציבורי ללימודיהם האקדמיים של בני המעמד הבינוני-גבוה. כל זאת בזמן שהמדינה מקצצת בתקציבי החינוך ופוגעת בבני המעמד הנמוך.

מה היה קורה אילו שכר הלימוד האקדמאי היה עולה בצורה משמעותית, אפילו מוכפל. האם בני המעמד הבינוני-גבוה היו מוותרים על ההשכלה הגבוהה? התשובה היא,כמובן, לא. אם שכר הלימוד יוכפל, תמיד יוכלו הסטודנטים האמידים יחסית לקצר או אף לוותר על הטיול בן השנה במזרח הרחוק, לעבוד עוד מספר חודשים במכירות בקניונים בחו"ל לפני הלימודים, או להיתמך קצת יותר על-ידי הוריהם. הם יודעים כי עתידם הכלכלי תלוי בכך ולכן לא יוכלו להרשות לעצמם לוותר על ההשכלה הגבוהה.

רק כשמערכת החינוך הישראלית תהיה כזו המאפשרת באמת ניידות חברתית למדוכאים ולמוחלשים, תהפוך הדרישה להורדת שכר הלימוד האקדמאי ללגיטימית ומוסרית. עד אז, אל נא נשלה את עצמנו בחלומות שווא. הסטודנטים אוהבים אמנם להציג את מאבקם כ"מאבק על עתידה של מדינת ישראל", אך לא כך הדבר. ציבור הסטודנטים נאבק על גובה שכר הלימוד בלי לקשור נושא זה למצבה הכללי של מערכת החינוך הישראלית. מערכת זו מובילה אחדים להצלחות ואחרים לכשלון מהדהד עוד קודם לאוניברסיטה. הסטודנטים חייבים לומר לעצמם את האמת: המאבק על שכר הלימוד הוא מאבק סקטוריאלי, צר ואנוכי, מאבק של בני המעמד הבינוני-גבוה הדורשים לעצמם כספי ציבור נוספים.

פורסם במקור ב"פי האתון".

מודעות פרסומת

9 תגובות to “העלו את שכר הלימוד באוניברסיטאות!”

  1. יש כמה בעיות מאוד רציניות בטקסט הזה.

    קודם כל אתה מניח שהתקציבים צריכים לבוא אחד על חשבון השני, ולא במקביל.
    למה לא להגדיל את התקציבים גם למערכת ההשכלה הגבוהה וגם למערכת החינוך הכללית?

    שנית אתה מניח שאוכלוסיית הסטודנטים היא ברובה אמידה ושיש ביכולתה לעמוד בתוספת. ההנחה הזאת היא בעייתית. אני לא אתפתה להכליל את כל הסטודנטים בטענה שלי, אבל חלק לא מבוטל מהסטודנטים שאני מכיר הם לא אמידים. הם נזקקים. מאז שהם נכנסו לשוק העבודה, הם בילו מספר שנים בעבודה התנדבותית (או איך שלא תבחר לקרוא לשכר צה"לי), ואחר כך עוד תקופה מסוימת כעובדים בשכר יחסית נמוך. זה שההורים שלהם הם אמידים לא הופך אותם לאמידים. לקרוא להם המעמד הגבוה-בינוני זאת קביעה היררכית מטעה.

    שלישית, אני לא מסכים עם טענה שלך שהעלאת שכר הלימוד לא תהווה מחסום כניסה.
    אם שכר הלימוד יעלה, סטונדטים שמתקשים היום לעמוד בנטל (לדוגמא מרבית הסטודנטים ממה שאתה מגדיר "אוכלוסיות חלשות") אבל כן מצליחים להיכנס בשערי האוניברסיטה לא יוכלו להרשות זאת לעצמם יותר.
    אם שכר הלימוד יעלה, סטודנטים רבים גם עשויים להחליט כי עדיף להם לצאת לשוק העבודה ללא השכלה גבוהה מאשר להוציא שלושים אלף שקלים נוספים על שלוש שנים בהן הם לא יכולים להשיג הכנסה מלאה קבועה.

    המאבק על שכר הלימוד הוא לא צר, לא סקטוריאלי ובטח שלא אנוכי. הוא מאבק על היותה של ההשכלה הגבוהה פתוחה לכלל אזרחי המדינה, ולא רק למעטים בעלי היכולת. זה שיש בעיות נוספות, וכנראה יותר דחופות, במערכת החינוך הישראלית לא צריך להשפיע על המאבק הזה.

  2. רוני said

    קשה שלא להסכים עם גיל.
    רק לי ניראה שהניסיון להעלות את שכר הלימוד הוא חלק מניסיונו של האוצר להקטין את ההוצאה הציבורית בכל מקום שהוא רק מצליח? (ניאו ליברליזם קיצוני במסווה של התייעלו כלכלית)
    יש מקורות טובים בהרבה לכספים שאינם על חשבון סטודנטים והשכלה גבוהה- למשל, שיפסיקו כבר עם הפחתת מיסי החברות המאסיבית במגזר הפיננסי- מה הם צריכים הפחתת מיסים?! יש שם פי כמה וכמה כספים.

  3. אמיר קופר said

    דווקא מסכים מאד עם הכתבה, רק הרעיון לא מפותח מספיק.
    בסופו של דבר – הפחתת שכר לימוד לא נעשית מן האוויר, אלא באמצעות כספי משלם המיסים. המעמד הגבוה נהנה משכר לימוד מופחת על חשבון המעמד הבינוני שמממן את שכר הלימוד באמצעות כספי המיסים. זאת בעיה משמעותית בשוויון החברתי בישראל. אגב, אין טעם להזכיר בכלל את המעמד הנמוך – הוא גם ככה לא מכניס מספיק כסף בכדי להיות מחויב במיסוי משמעותי בהקשר הזה. המאבק הוא בין המעמד הגבוה לבין המעמד הבינוני. צריך באמת להפסיק להשתמש בביטוי מעמד בינוני-גבוה – יש מעמד בינוני ויש מעמד גבוה, ומצבם הכלכלי ממש לא דומה, ואף אחד מהם לא דומה להומלס שאין לו אוכל בערב.
    הורדה של שכר הלימוד משמעותה שיותר אנשים "רגילים" ישלמו עבור שכר הלימוד של יותר אנשים עשירים. הורדה כזו רק מקצינה פערים חברתיים עוד יותר. אין המשמעות היא שצריך שכולנו נתחיל לשלם סכומים מטורפים להשכלה גבוהה, אבל יש פתרונות טובים יותר ושוויוניים יותר מאשר הורדה של שכר לימוד. אפשר לקחת את ארה"ב בתור דוגמא – ברק אובמה, ילד ממשפחה ענייה למדי, זכה בהשכלה בהרווארד, אחד האוניברסיטאות היקרות בעולם (30,000 דולר בשנה, בניגוד לשכר הלימוד המוגזם של 30,000 ש"ח במכללות ישראליות). איך הוא עשה את זה? ארה"ב פועלת על בסיס משטר של מלגות – אם אין לך כסף, אתה לא פטור משכר לימוד, פשוט מישהו אחר ישלם עלייך. דווקא אמריקה הקפיטליסטית מציגה תפיסה מאד שוויונית וסוציאלית בנוגע לחינוך – העשירים נדרשים לשלם על שכר לימוד מלא, בעוד העניים יטופלו על ידי המדינה (או עמותה מהמגזר השלישי).
    הרטוריקה של התאחדות הסטודנטים כאילו הורדת שכר לימוד היא צעד שוויני יותר היא מוטעה או שיקרית. זה צעד לא שוויני בעליל. הבעיה היחידה היא שאין לנו פתרון אחר – אין באמת אפשרות להתבסס על מלגות בארץ, כי ממשלות בארץ לא ממש נוטות לכבד הסכמים כאלו. הם יעלו את השכר לימוד, יבטיחו מלגות לכולם ואז פשוט ישכחו מההבטחות שלהם ברגע שזה ייעלם מכותרות העיתונים.
    בקיצור – יכול להיות שהורדת שכר הלימוד זה הרע במיעוטו, אבל הסטודנטים צריכים עדיין להכיר במה באמת מדובר – העשירים מתעשרים על חשבוננו, ואנחנו מעודדים את זה.

  4. רעות said

    אני לא מסכימה עם אמיר שהורדת שכר הלימוד זה הרע במיעוטו. אני מעוניינת לציין נקודה מסויימת למחשבה: מצד אחד טוענים שהורדת שכר הלימוד תיפול בעצם על משלם המסים מהמעמד הבינוני שיממן את הפחתת שכר הלימוד, אך מצד שני גם הציבור העשיר יותר מממן זאת מכיוון שהמסים שהוא משלם יוקצו יותר לתחום ההשכלה (לצורך השלמת הפער עקב הורדת השכר) ופחות לתחומים אחרים ולכן לא רק המעמד הבינוני נושא בנטל. שנית במידה ושכר הלימוד יופחת אז יותר אנשים ממעמדות נמוכים יותר ידם תהיה משגת בשתלום שכר הלימוד האוניברסיטאי, ואין לשכוח זאת – אולי בטווח הקצר הם ישאו בנטל ואי שהשווין יגדל אך בטווח הרחוק מעמדם של חלק מאלו שבעקבות הפחתת השכר רכשו תארים ושפרו את מעמדם הסוציו אקונומי יגדל ודבר זה יקטין את אי השווין(בטווח הארוך).

    רעות

  5. טל said

    צחי, אני לא מסכים איתך מהסיבה הפשוטה שאני לא חושב שהבחירה היא או השכלה גבוהה או טיפוח שכבות חלשות. אני חושב שניתן ליישם מדיניות מרחיבה, שמנצלת את משאבי המדינה גם לזה וגם לזה. אני חושב שהטענה שלך בעייתית גם משום שהיא לא לוקחת בחשבון שיש מקצועות בעיקר במדעי הרוח, שאינם רווחיים כלל, וסטודנטים צעירים לא היו משלמים עליהם יותר אם שכר הלימוד היה גבוה יותר. בנוסף, מעבר לשיקולי כדאיות ורווח, אני חושב שיש כאן גם עניין עקרוני – האם המדינה אמורה לדאוג לסל של שירותים בסיסי לכל אזרחיה, ואם כן מהו. לדעתי היא עריבה לכל הפחות לחינוך, בריאות ורווחה של תושביה, ותחת הנושא של חינוך נכנסת גם מערכת ההשכלה הגבוהה.

  6. צחי רז said

    שלום,

    קודם כל: איזה כיף שיש תגובות! אני שמח לראות שהמאמר אכן מצליח במידה מסויימת להשיג את המטרה של ה"במה הרעיונית" ומאפשר דיונים.

    ולענינינו,

    1) כמובן שתקציבים כן באים אחד על חשבון השני. טענה אחרת היא מגוחכת. זה לא אומר שאי אפשר לדרוש להגדיל במקביל שני סעיפים שונים בתקציב, אבל אז כמובן זה יבוא על חשבון סעיף ג' או ד'. הכוונה ברורה.

    2) ברור שאוכלוסיות הסטודנטים היא לא כולה אמידה. אך גם ברור שרובה היא בדיוק כזאת. אני לא אומר שהסטודנטים עשירים בטירוף (והרי אני לכל הפחות לא כזה), אבל רוב הסטודנטים ללא ספק שייכים למעמד הבינוני-גבוה.

    3) הטענה העיקרית של המאמר היא שהחסם העיקרי לכניסה לאוניברסיטאות הוא לא גובה שכ"ל, אלא ההשיגים מהחינוך התיכוני. ברור שהשיגי האוכלוסיות החלשות בחינוך התיכוני הוא נמוך בהרבה מאלו של האוכלוסיות המבוססות. מי שלא רוצה לקבל נקודה זו, שילמד את הנתונים. מערכת החינוך מסלילה אחדים להצלחה ואחרים לכישלון. המרכיב הארי שקובע את עתידו של אדם הוא השכר של הוריו.
    במצב זה, גם אם נוריד את שכר הלימוד בני השכבות המוחלשות עדיין לא יוכלו להיכנס להשכלה הגבוהה. הם לא יתרמו מהורדת שכר הלימוד. מי שיתרם הם אלו שמראש יכולים ללמוד באוניברסיטה, ואלו הם בני המעמד הבינוני-גבוה.

    4) את כספי הציבור שיתפנו עקב העלאת שכ"ל יש להפנות למתן מלגות מלאות+מלגות קיום לאותם מעטים מקרב השכבות המוחלשות שכן מגיעים להשכלה הגבוה. את יתרתו לחינוך יסודי ותיכוני בשכונות, בישובים הערבים ובעיירות הפיתוח.

    5) כותרת המאמר מרזמת שזהו לא הפיתרון היחדי. אילו הייתה מערכת החינוך מערכת המאפשרת שיוויון הזדמנויות, כי אז הישגיו ועתידו של תלמיד לא היו נקבעים לפי מצבו הסוציו-אקונומי. במצב כזה כמובן שהדרישה להורדת שכ"ל היה לגיטמית. זוהי הבחירה המועדפת בעיני. זהו הבחירה ה"ערכית" עליה מדברים אחרים.
    אלא שנכון לעכשיו, הסיכוי לכך נראה נמוך מאוד. אם כך, העלאת שכ"ל היא הבחירה הנכונה.

    6) הטענה של טל מעניינת. אבל יחד עם זאת, גם בוגר תואר ראשון בספרות או פילוסופיה ירוויח בממוצע שכר גבוה יותר בצורה משמעותית מאשר אדם ללא תואר אקדמאי. גם לימודי מדעי הרוח משתלמים מבחינה כלכלית, אם כי פחות מלימודים אחרים. אולי יש מקום לשכר דיפרנציאלי.

    כתבתי מלא.. אז זהו

    צחי

  7. יוסי said

    לדעתי כמעט כל הנחות היסוד שלך מוטעות
    תקציב הינו פרי יצירת האדם, הינו אם ישנו תקציב X
    עם קצת שינוי בתפיסה ניתן להופכו לתקציב Y
    זהו דבר דינאמי לחלוטין שאינו בא האחד על חשבון חברו

  8. ציון said

    כדאי להעיר שהשכלה גבוהה בעולם המערבי יקרה בהרבה מאשר אצלנו.
    התפיסה הרווחת בעולם היא שהסטודנטים בגשתם ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה מבצעים השקעה בהון אנושי ומקבלים תמורה נאה ולכן אין צורך לסבסד.
    יתרה מכן בחו"ל מקובל לקחת הלוואה במהלך שנות הלימודים (בריביות נמוכות – לזה הממשלה כן צריכה לדאוג!)ולפרוע בפריסה רבת שנים מרגע כניסה למעגל העבודה.
    מסיבה מנטלית אנחנו הישראלים מעדיפים לעבוד במקביל ללימודים ולא לקחת הלוואה בתקופת זו, לדעתי זה עניין תרבותי שבמקרה הזה הוא בעוכרנו.

    הערה נוספת: כמות הקרנות המציעות מלגות לסטודנטים היא עצומה, כל מי שיתאמץ מעט יוכל להשיג לו מלגה כלשהי וזה דבר נפלא שצריך להתחשב בו גם בהיבט השוויוני אך לא רק.
    כדאי לברר מהו אחוז הסטודנטים הנתמכים במלגה כלשהי או לחילופין את היקף המלגות המחולקות לסטודנטים בשנה…

  9. aveflanny said

    DELETE !!! as65f4 dsa g576c6 0vc-9x-v0

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s