פורום סטודנטים לכלכלה

באוניברסיטה העברית חושבים מעבר למספרים

  • פורום סטודנטים לכלכלה התחיל שנת פעילות חדשה

    ניתן לקרוא את סיכומי ההרצאות הקודמות ולהתעדכן בהרצאות הבאות כאן באתר, ואפשר גם להתעדכן באופן שוטף בדף הפייסבוק שלנו.

מאמר תגובה ל”העלו את שכר הלימוד” והתגובות אליו

Posted by ecoforumhuji ב- דצמבר 7, 2008

מאמר תגובה ל"העלו את שכר הלימוד" והתגובות אליו

מאת: אלעד אדרי סטודנט שנה ב' לכלכלה באוניברסיטה הפתוחה.
מאמר זה נכתב בתגובה למאמר שכתב צחי רז ופורסם בבמה הרעיונית של הפורום.
(ניתן ורצוי לקרוא את המאמר ).

באופן עקרוני, צודק צחי רז בטענתו כי הורדת שכר הלימוד תתרום לבני המעמד הגבוה (והבינוני) יותר מאשר לבני המעמד הבינוני-נמוך עד נמוך-מאוד.
אולם, במאמר וגם בתגובות הועלו מספר טענות הקשורות למערכות השכלה גבוהה במדינות אחרות, בעיקרן ארה"ב.
בהקשר לדוגמאות אלו, ראוי לציין כי החל מהולדת הוולד, נוהגים הוריו בני המעמד הבינוני ומעלה לחסוך כסף לצורך לימודים אקדמיים.
בנוסף, נהוג כי בוגרים מצליחים של מוסדות אקדמיים תורמים כסף לקרן מלגות של אותו המוסד- בסכומים משמעותיים. בנוסף, רבים מהמוסדות משקיעים את כספי התרומות לטווח ארוך וכך נהנים מאותה התרומה מספר רב של פעמים. לדוגמא, קרן ההשקעות של אוניברסיטת Harvard הייתה שווה (לפני המשבר) בערך 30 מיליארד דולר. יש הערכות כי ההחזר השנתי הנובע מהקרן מממן כשליש מהעלויות התפעוליות של הרווארד.

לעומת זאת, בארץ נהוג, מסיבות שונות, כי רוב סטודנטים אינם נעזרים בהוריהם ע"מ לשלם את שכר הלימוד ואת ההוצאות השונות הקשורות ללימודים רחוק מהבית (שכ"ד, מזון וכו'), בין אם מחוסר יכולת של ההורים, ובין אם מחוסר רצון להיעזר בהורים, דבר הנובע מהגיל המבוגר יחסית בו מתחילים סטודנטים את לימודיהם האקדמיים, דבר הגורם לחוסר רצון להיות תלויים כלכלית בהורים.
פתרון חלקי למצוקת התקציב באוניברסיטאות הוא העלאה של שכר הלימוד, העומד כיום על סך של 10,000 ₪ בשנה (בקרוב גס). עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת תשס"ז למדו באוניברסיטאות בישראל כ-67 אלף סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון. אם נניח כי כל הסטודנטים שילמו שכר לימוד אחיד בסכום הנ"ל, הרי ששכר הלימוד שלהם הניב לאוניברסיטאות סכום של כ- 670 מיליון ₪. אם נעקוב אחרי המלצות וועדת שוחט בנוגע לגובה שכר הלימוד לתואר ראשון, הרי שהכנסות האוניברסיטאות משכר לימוד יעלו לסך משוער של מיליארד שקלים, כלומר, תוספת שנתית של 330 מיליון ₪.
על מנת להקל על סטודנטים מהעשירונים התחתונים את תשלום שכר הלימוד, ניתן להנהיג מסלול של פטור ממס על חסכונות לצורכי השכלה גבוהה.
פעולה כזאת עלולה לדרוש מנגנון אכיפה מסוים. אך בסיוע של הפיקוח על הבנקים, ניתן לבנות תוכנית חיסכון המאפשרת משיכת כספים מהחיסכון לצורך תשלום שכ"ל בלבד, בדומה למנגנון תשלום הפיקדון המוענק לחיילים משוחררים/בוגרי שירות לאומי, המאפשר משיכת כספים לצורך לימודים אקדמיים (נזניח את האפשרויות האחרות למשיכת כספי הפיקדון) כנגד הצגת שוברים לתשלום שכ"ל. חישוב פשוט מראה כי חיסכון צמוד מדד של 200 ₪ בחודש, במשך 18 שנים, יהיה שווה 43,000 ₪, אפילו ללא ריבית. בהנחה של ריבית שנתית של 2% (בנוסף להצמדה למדד), סכום החיסכון יעמוד על 52,000 ₪ בקירוב. כלומר, סכום המאפשר תשלום שכר לימוד בגובה של יותר מ-15,000 ₪ לשנת לימודים – כלומר, תשלום לימודים מלא לתואר תלת שנתי.

בפועל, מדובר על הפחתת שכר הלימוד לעשירונים התחתונים על חשבון העשירונים העליונים, ובעזרתה האדיבה של ממשלת ישראל.
נכון, מדובר בפתרון חלקי ביותר לבעיות במערכת החינוך היסודית, העל היסודית ומערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אולם, בעזרת שיטה זו, ניתן אולי להקטין חלק מאי-השוויון האקדמי בישראל, דבר שיוביל להגדלת המוביליות בחברה הישראלית.

מודעות פרסומת

4 תגובות to “מאמר תגובה ל”העלו את שכר הלימוד” והתגובות אליו”

  1. צחי רז said

    אלעד,

    המאמר אומנם מציג רעיון מעניין, אך הוא מפספס את הנקודה, כך שהוא למעשה לא מציג שום שינוי. בין אם מדובר בפטור ממס על חסכונות לצורכי שכר לימוד ובין שמדובר על סבסוד ממשלתי שכר הלימוד, הרי שבשורה התחתונה אנו מדברים על כספי ציבור שניתנים ללומדים בהשכלה הגבוה.

    והרי כמו שהסברתי, החסם המשמעותי שעומד בפני בני האוכלוסיות המוחלשות בדרכם להשכלה הגבוה הוא לא גובה שכר הלימוד, אלא נתוני הקבלה. נכון, מעטים מהמוחלשים מצליגים לדלג מעל מכשול זה, אך מדובר בממש מעטים. כך שלומר ש"הורדת שכר הלימוד תתרום לבני המעמד הגבוה (והבינוני) יותר מאשר לבני המעמד הבינוני-נמוך" זה יותר לשון המעטה.
    מה זה משנה אם אלו שגם כך לא יכולים להתקבל לאוניברסיטה יוכלו כעת לשלם את שכר הלימוד? הרי זה מגוחך.
    כל עוד מערכת החינוך שומרת על המוחלשים נחשלים בעוד שהיא דואגת שאחרים יזכו להצלחה אין טעם בשיח על שכר הלימוד. יש לטפל בחסם האמיתי.
    לכל הפחות יש לקשור את השיח על שכר הלימוד עם שיח רחב יותר על מערכת החינוך, ולחתור באמת לשוויון. כך ניווכח שאת כספי הציבור נכון יותר להשקיע כעת החינוך היסודי והתיכוני בשכונות. אולי כך עוד 12 שנה שכר הלימוד באמת יהיה החסם.

    כרגע ההצעה שלך היא אותה גברת בשינוי אדרת…

    והערה נוספת, כך או כך לחשוב שמשפחה ממוצעת מהמעמד הנמוך יכולה לחסוך 200 ש"ח בחודש עבור כל ילד היא חוסר הבנה של המצב הכלכלי בו שרויות אותן משפחות. אם הם גם כך לא יוכלו לחסוך, אז כיצד הפטור ממס יעזור?
    אם כבר אז בואו נדבר על שכר לימוד דיפרנציאלי או מלגות מלאות ומלגות קיום.

    צחי רז

  2. ד"ר זיו רייך said

    מצויין על העשייה

  3. ד"ר זיו רייך said

    ד"ר זיו רייך

  4. אני מקווה מאוד שתצליחו אני גם כרגע נעזר בהורי לשלם את שכר הלימוד.
    לעומת שנה שעברה שאני שילמתי את שכר הלימוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s