פורום סטודנטים לכלכלה

באוניברסיטה העברית חושבים מעבר למספרים

  • פורום סטודנטים לכלכלה התחיל שנת פעילות חדשה

    ניתן לקרוא את סיכומי ההרצאות הקודמות ולהתעדכן בהרצאות הבאות כאן באתר, ואפשר גם להתעדכן באופן שוטף בדף הפייסבוק שלנו.

חינוך ככלי לשימור חברתי

Posted by ecoforumhuji ב- נובמבר 22, 2009

מאת: אור דר
פוליטיקאים ואנשי ציבור מרבים לדבר בזכות החינוך כמקדם שוויון חברתי ומקטין פערים חברתיים וכלכליים. אבל האם מערכת החינוך בישראל באמת מהווה גורם שתורם לצמצום הפערים, או שמא ההיפך הוא הנכון, כלומר מערכת החינוך היא כלי של שימור חברתי?
במאמר זה אני אנסה לטעון כאן כי דווקא האפשרות השנייה היא הנכונה.

איך הכול התחיל
עם קום המדינה השתלטה מפא"י על כלל מערכת החינוך בארץ,על חינוך העולים מארצות המזרח ועל החינוך הערבי.
למרות דיבורים יפים על שוויון ואינטגרציה, בפועל הונהגה הפרדה עדתית-מעמדית חמורה. בשנים הראשונות מטרתה הייתה לשמש ככלי עזר בפרולטריזציה של העולים מארצות המזרח (התהליך לווה כמובן בצעדים בתחומים אחרים, אבל זה כבר סיפור אחר). לאחר שהפרולטריזציה הושגה, המבנה של מערכת החינוך תרם לייצור מחדש של המבנה המעמדי, כלומר- להבטיח שהפועלים יישארו פועלים והאדונים יישארו אדונים.
מתחילת שנות החמישים הופנו ילדי העולים מארצות המזרח לבתי ספר נפרדים,או, אם למדו בבתי ספר מעורבים, לכיתות נפרדות. לפי הסטטיסטיקן הממשלתי, ב-1952 86% מילדי העולים למדו במסגרות נפרדות. בנוסף, בבתי הספר האמורים היה מחסור חמור בכיתות ומורים בעלי הכשרה מתאימה. רבים מהמורים הגיעו לבתי הספר עם דעות קדומות בנוגע לילדים המזרחיים. עליזה לבנברג, שהייתה מורה בקריית שמונה בתחילת שנות ה-60, מתארת בספר שכתבה את יחסם של מורים רבים לתלמידים המזרחיים- את הזלזול וחוסר האמונה ביכולתם של התלמידים שנתפסו בעיניהם כנחותים ופרימיטיביים. מחקר של ארנולד לואיס על בית ספר בשכונה מזרחית מצא מורות היודעות כבר בכיתה ב' כי מרבית תלמידיהן נועדו להיכשל לפני התיכון. חשוב לציין כי מחקרים הראו כי לאמונה של המורים בתלמידים יש תפקיד חשוב בהצלחה שלהם, גם אם המורים לא מביעים את אמונותיהם בפני התלמידים. הציפיות נוטות להגשים את עצמן.
לכן לא פלא כי ההישגים היו בהתאם- פערים של שנתיים-שלוש בין תלמידים ותיקים לעולים,אחוזי נשירה גבוהים וייצוג מצומצם בתיכונים ובאוניברסיטה.
ב-1957 הונהג מבחן הסקר, שנועד לקבוע מי יזכה לתמיכת המדינה בלימודי התיכון. באותה שנה עברו את המבחן 81% מהאשכנזים ורק 46% מהמזרחיים. באותה שנה 82% מתלמידי התיכון היו אשכנזים, 92% מתלמידי י"ב וכן קרוב ל-95% מתלמידי האוניברסיטאות.
בשנות השישים התקבלו שורה של החלטות שהנציחו את ההפרדה,למרות דיבורים על אינטגרציה ושוויון. ההחלטות שהתקבלו הן- הקמת בתי ספר מקצועיים בקנה מידה רחב,הקמת חטיבות הביניים והסללה בתוך החטיבות (להלן- החט"מ).
המדיניות החדשה השאירה את ההפרדה בין מזרחיים לאשכנזים,שכבר הייתה קיימת, והוסיפה לה הסבר מדעי לכאורה (לאור ההצלחה הפחותה של הילדים המזרחיים, התפתחה אידיאולוגיה שלמה בפוליטיקה ובאקדמיה לפיה חוסר ההצלחה הוא תוצאה של "פיגור תרבותי","התפתחות קוגניטיבית לקויה","פרימיטיביות" וכו'. לכן הם מצריכים טיפול שונה. מעתה הוגדרו הילדים המזרחיים "טעוני טיפוח", בשביל להצדיק את הטיפול השונה.בשנת 1977, 41% מילדי היסודי ו-37% מתלמידי חטיבות הביניים הוגדרו כ"טעוני טיפוח").
ב-1970 כ-40% מתלמידי התיכון למדו במסלול המקצועי, מהשיעורים הגבוהים בעולם, רובם המכריע כמובן מזרחיים. ב-1969, רק 167 בוגרי בתי ספר מקצועיים קיבלו תעודת בגרות. החינוך המקצועי הוא מסלול שכמעט שאין דרך יציאה ממנו, והוא בדרך כלל מסתיים ללא תעודת בגרות וללא יכולת להמשיל ללימודים גבוהים. באותם שנים רוב מוחלט של מסיימי התיכון ותלמידי האוניברסיטה היו אשכנזים ממעמד בינוני-גבוה.
מדיניות החינוך המקצועי תאמה את תוכנית הפיתוח הכלכלי והתיעוש של אותה תקופה. כלומר, בשביל לספק את הצורך בפועלים מיומנים, הוקמו בתי ספר מקצועיים לאוכלוסיה שיועדה למלא לאחר מכן את המפעלים, קרי- לילדי המזרחים. הילדים של המעמדות היותר גבוהים כמובן למדו במסלול העיוני שהכשיר את האליטה. הערבים, שלהם נועד התפקיד הנחות ביותר בשוק העבודה, זכו גם לחינוך הגרוע ביותר. רובם עבדו ועובדים במקצועות שלא דורשים הכשרה גבוהה ולכן למדינה לא הייתה סיבה דוחקת להשקיע בחינוכם. כמובן שמתן סיכוי שווה ללמוד,להתקדם ולהתפתח זו לא סיבה אמיתית במערכת השיקולים הצינית של המעמדות השליטים.
הנהגת חטיבות הביניים היוותה נדבך נוסף במדיניות ההפרדה, למרות ההצהרות בדבר אינטגרציה. בפועל, מכיוון שתלמידים מזרחיים קיבלו חינוך גרוע בבתי הספר היסודיים, לרוב נוצרו כיתות נפרדות בחטיבה למזרחים ואשכנזים במסגרת ההסללה וההפרדה נשמרה. החטיבה למעשה סייעה להסללה מוקדמת יותר- בכיתה ז' במקום בכיתה ט'.
הסיבות המוצהרות להחט"מ היו הצורך באינטגרציה ומתן יותר הזדמנויות חינוכיות. אבל עושה רושם שהסיבה האמיתית היא ארצית יותר- הגידול במספר הלומדים בתיכון, בהם מזרחיים ובני עניים רבים הביא באופן "טבעי" לצורך למיין ולהסליל אותם בשביל לשמור על המבנה המעמדי. אחרי שלב הפרולטריזציה (שבחינוך נעשה ע"י הקמת מסלולים נפרדים למזרחיים מייד עם קום המדינה) צריך תמיד להגיע שלב הייצור מחדש של הפרולטריון, וזה נעשה ע"י ההחט"מ.
באמצע שנות השבעים חלה עלייה בזכאים לבגרות, בין היתר בעקבות הגידול במעמד הבינוני. כעת הדרך הייתה פתוחה (לפחות למראית עין) לרבים ללמוד באוניברסיטה. כנראה שאפשרות של חינוך אקדמי המוני הדירה שינה מעיני השליטים, שחיש מהר מצאו אמצעי סינון חדש- הבחינות הפסיכומטריות (והעלאת הדרישות מתעודת הבגרות), שבגלל הטייתן התרבותית יש בהן פער לטובת אשכנזים-מעמד ביניים (כפי שמראים נתוני הלמ"ס- פער של 100 נקודות בין יהודים וערבים,פער זהה בין נבחנים מישובים חזקים לישובים חלשים). מצדה ניצלה וה"פרולים" לא הציפו את האוניברסיטאות. האם מסתמן כאן דפוס חוזר? שוב פעם השליטים משתמשים באמצעי פיקוח חדש כאשר האליטיסטיות של החינוך עומדת בסימן שאלה.
יוצא אם כן כי הסיבות לחוסר ההצלחה של מזרחיים וערבים במערכת החינוך בישראל לא נובעות מהבדלים ב"יכולת ההפשטה" ו"במרחק מהרי האטלס", כי אם מסיבות שחוזרות בכל העולם- הצורך של המעמדות השליטים בשימור המבנה החברתי (שלמה סבירסקי בספרו "חינוך בישראל- מחוז המסלולים הנפרדים" מביא דוגמא מעניינת לפיה הישגיהם החינוכיים של מרוקאים שהיגרו לצרפת ופלסטינים שגורשו לירדן גבוהים בהרבה מאלו של קרוביהם בישראל). פשוט בישראל, מסיבות היסטוריות מיוחדות, יש קשר בין מוצא אתני-דתי ובין מעמד. מערכת החינוך היא כלי של שימור חברתי בכל העולם, וישראל לא יוצאת דופן.
לפי ג'פרי בלום, כמעט כל הילדים נולדים עם היכולת להצליח בלימודים. השאלה מי יצטיין ומי לא תלויה בחלוקת תגמולים ועונשים ע"י המורה בשנים הראשונות ללימודים. מי שמקבל תגמולים חיוביים משקיע יותר והופך ליותר "חכם", ומי שמקבל עונשים משקיע פחות והופך ל"טיפש". בגלל תנאי הסביבה שלהם, חינוך בבית ומודעות של ההורים ילדים ממעמד בינוני-גבוה מגיעים לבית הספר יותר מוכנים ולכן זוכים יותר לתגמולים חיוביים והופכים ליותר "חכמים". הסיבה שבתי הספר לא עושים דבר בשביל לערער את התהליך היא שהוא מקל עליהם בביצוע תפקידם- ייצור מחדש של המבנה המעמדי.

ומה המצב היום?
אבל היום,שנות האלפיים,אינטרנט,קידמה,דמוקרטיה,פוסט-מודרניזם. המצב בטוח שונה אחרי נפילת מפא"י. אז זהו, שלא. עולם כמנהגו נוהג ומערכת ההפרדה והשימור העדתית-דתית-מעמדית נשמרת בקפידה, אך מאמצע שנות ה-80 היא מיושמת יותר ויותר באופן פרטי ומגובה ע"י קיצוצים חוזרים ונשנים בהוצאות הממשלה על חינוך,הגדלת השתתפות ההורים בהוצאות החינוך ופריחת בתי הספר הפרטיים.
אחרי שמסלקים את הסיסמאות ומסתכלים בנתונים, מתגלה האמת המחרידה.
בשנת 2007, 46.3% מבני ה-17 בישראל היו זכאים לתעודת בגרות. 13% מתעודות הבגרות לא עמדו בסף הקבלה לאוניברסיטאות, כלומר רק 40% מבני ה-17 סומנו בחותמת המאפשרת המשך לימודים גבוהים (ובדיוק בשביל זה קיימת תעודת הבגרות- לא בשביל ללמד, כי אם בשביל לסמן). אבל התפלגותם באוכלוסיה היא לא אחידה. קיים קשר ברור בין שיעור מסיימי הבגרות בישוב לבין השכר הממוצע בו. לא פלא אם כן כי שמונה שנים לאחר שסיימו את התיכון, רק 30% ממסיימי מחזור 1998 התחילו בלימודים גבוהים (אוניברסיטה או מכללה), פחות משליש! גם ההתפלגות בקרבם היא לא שווה כלל וכלל- 27.7% מהמזרחים של מחזור 1998 המשיכו ללימודים גבוהים, לעומת 36.6% מהאשכנזים. 38.7% מבוגרי הנתיב העיוני לעומת 14.5% מבוגרי הנתיב המקצועי. 10.3% מהגרים בישובים מאשכולות 1-2 (האשכולות הנמוכים לפי הדרוג של הלמ"ס), לעומת 56% המגרים בישובים מאשכולות 9-10. קשה לחזור ולטעון לאור הנתונים האלו כי החינוך המקצועי מקדם שוויון, וברור כי הטוענים כך או שלא יודעים על מה הם מדברים, או שהם משקרים ביודעין.
אולי נתנחם בעובדה שהחינוך ניתן חינם ע"י המדינה לכל דורש. אבל בשנים האחרונות נהיה יותר ויותר קשה להתנחם בכך, מהסיבה הפשוטה שזה לא המצב. גל ההפרטות הברברי לא פסח על מערכת החינוך, וכיום חלק הולך וגדל מההוצאה הלאומית על חינוך הוא פרטי. בין 1986 לבין 2001 גדלה ההוצאה הממוצעת של משק בית על תצרוכת ב-11%, בעוד הוצאתו על חינוך גדלה ב-78%. בשנת 1998 18% מההוצאה הלאומית על חינוך הייתה פרטית. מאז סביר להניח כי המצב הוחמר, כי מאז 2002 קיצצה הממשלה 16 פעמים בתקציב החינוך בהיקף של 3.5 מיליארד ₪.
משרד האוצר, בניסיונותיו החוזרים ונשנים לסמא את עיני הציבור בשביל  לזכות בהסכמה למלחמה שהוא מנהל בעובדים ובעניים, טוען כי ההוצאה על חינוך בישראל היא מהגבוהות בעולם. אבל הנתון מעוות מכיוון שבישראל אחוז גבוה של ילדים מתוך האוכלוסייה. כשבודקים את ההוצאה על חינוך לילד מיקומה של ישראל כבר אינו כה גבוה. בנוסף, מאז 1996 ההוצאה על תלמיד יורדת בעקביות. מיותר לציין כי כשהמדינה מסירה את אחריותה וגדלה ההוצאה הפרטית על החינוך מחריף אי-השוויון, שהרי באופן טבעי העניים יכולים לשלם פחות.
גם כיום, אם כן, לאחר 6 עשורים של "אינטגרציה","טיפוח" ו"שוויון" עדיין קיימים הבדלים גדולים ומשמעותיים בהישגים החינוכיים בין אשכנזים ומזרחיים, יהודים וערבים ובעיקר- עשירים ועניים (גם בקרב האוכלוסייה הערבית, ההצלחה הגבוהה ביותר היא של הנוצרים העשירים יותר). מספיק לדעת מאיזה יישוב אדם מגיע ומאיזה עשירון הוא בשביל לדעת מה הסיכוי שלו לסיים עם תעודת בגרות וללמוד באוניברסיטה.
ישפוט הקורא בעצמו- או שאכן יש ניסיון כנה להפוך את מערכת החינוך לכלי של קידום שוויון, אבל "המנהיגים" הם פשוט לא יוצלחים (שלא לומר מטומטמים) שהכול הולך להם הפוך, או שהכול בעצם מתנהל על פי התוכנית- מערכת החינוך מתפקדת היטב כמכשיר שימור מעמדי, אבל בשביל להרגיע את העם התפתחה אידיאולוגיה של שוויון.
הרפורמות והשינויים החשובים במערכת החינוך לאורך 60 השנים האחרונות דווקא תרמו לתפקידה המשמר של מערכת החינוך מתוך ידיעה ברורה ומכוונת של הרפורמיסטיים לתוצאות מעשיהם. גם הניסיונות לרפורמה מהשנים האחרונות (דו"ח דוברת ושוחט) מטרתן הברורה היא לקצץ בתקציבי ומעורבות הממשלה ולחיזוק החינוך הפרטי. לאור העובדות האלו סביר שדווקא האופציה השנייה היא הנכונה- מערכת החינוך היא כלי בידי המעמדות השליטים לשימור חברתי ולשינוי בהתאם לצרכים שלהם.
מערכת החינוך היא לא מנותקת מהפוליטיקה ומאינטרסים מעמדיים, וכל ניסיון לשנות אותה צריך להביא בחשבון שיש כוחות חברתיים חזקים ביותר שהאינטרס שלהם הוא בשימור המצב הקיים.

מודעות פרסומת

תגובה אחת to “חינוך ככלי לשימור חברתי”

  1. JohnOS said

    הכול שטויות הכי חשוב זה לאכול
    פיצה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: